כשאתה מכור להכל, אתה לא מכור לכלום

באחד הניסויים המרכזיים על התמכרות חיברו לחולדה אלקטרודה למרכז העונג במוח כך שתוכל בלחיצת ידית להעניק לעצמה ״שוט״ של עונג. מהר מאד החולדה לומדת שלחיצה על ידית מתגמלת וכך בעודה מענגת את עצמה לדעת, היא מאבדת עניין בכל פעילות הישרדותית אחרת, מה שמוביל למותה. מסקנת ביניים- התמכרות זה עניין ביוכימי, מעבר לשליטתנו ומפה הדרך קצרה לתאר מכורים כבעלי נטייה ביולוגית לפתח תלות בחומר או סמים כבעלי כח משיכה בלתי ניתן לשליטה.

חולדה בחיפוש אחר משמעות

אבל הנה הפרט המעניין שהתפספס במחקר. לחולדה לא היה אף גירוי אחר בכלוב מלבד הידית. זה היה מוות מההתמכרות או מוות משעמום. במחקר המשך חזרו על הניסוי עם שינוי משמעותי- כעת החולדה נמצאת בתוך כלוב שמכיל מלבד ידית מענגת, גם חולדות אחרות, מבוך, אפשרויות מזון שונות ושאר ירקות. כלומר סביבה מועשרת. 

בניגוד למחקר הקודם, הפעם החולדה לא מוצאת את מותה. מסקנה- התמכרות היא עניין של חוסר בגיוון התנהגותי. 

גם אם קשה להכליל מחולדות לבני אדם, אפשר לפחות לטעון שהמודל הרפואי של התמכרות ככורח ביולוגי, אינו שלם מבלי שנשקלל לתוכו את שאלת העושר ההתנהגותי שזמין לאורגניזם.

מתוך זה נובע רעיון פשוט, אבל חשוב, לכל מי שמרגיש נשלט על ידי הרגל או התמכרות: כשאתה מכור להכל, אתה לא מכור לכלום. במילים אחרות, כשאדם מנהל את החרדה באמצעות אלכוהול, מסכים, קניות, ספורט, סקס, וורקוהוליזם – במקביל – הוא מעניק משקל שווה לאוסף של נתיבי התמודדות עם החרדה. 

התמכרות היא סימפטום 

כל התנהגות אנושית יכולה להיחשב סימפטומטית בהקשר מסוים. כפי שנהוג לומר, גם התנהגות לא נורמלית, היא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. רק כאשר סימפטום הופך לצר ונוקשה, כאשר הוא לא מסוגל לתמוך בהתפתחות של האדם, כאשר הדפוס ההתנהגותי מצטמצם לכדי אותו סימפטום- אז אפשר לראות בו כפתולוגי.

כמו הרגלים, שהפכו לפתרון אוטומטי לבעיות שחדלנו מלנסות לפתור אחרת, כך גם התמכרות היא לא יותר מפתרון התנהגותי צר מדי. התמכרות היא גם דרך צרה לתקשר עם הסביבה. ילד שחזר להרטיב, מפגין סימפטום שמבטא מצוקה רגשית. אנחנו נפרש זאת כבעיה, בדיוק בגלל הנוקשות של ההתנהגות. לו היה מתקשר את המצוקה בעוד צורות, המעמד של ההרטבה היה משתנה. אולי אפילו נהיה מיותר. ברגע שמסתכלים על סימפטום כעל ניסיון לתקשר אתגר אישי או התפתחותי, כילדים מול הורים, בתוך קשר זוגי, בחיינו האישיים, רוחב הטווח ההתנהגותי יכול להכתיב את מידת הבעייתיות של הסימפטום. 

דוגמאות לפתרונות התנהגותיים צרים:

– הילד שיודע לתקשר כעס רק בצורה של אלימות

– הבן זוג שמצמצם חרדה מאינטימיות רק על ידי התנתקות או נטישה 

– העובד שבוחר לבלות את כל שעותיו בעבודה כדי לא לפגוש את עצמו ברגעי השעמום

– האלכוהוליסט שמוחק תודעה מיוסרת

בכל הדוגמאות מדובר באימוץ הרגל התנהגותי צר. 

סימפטומים מספרים לנו משהו

סימפטומים הם בשירות התקשורת. הם שער אל עולם רגש השואף לביטוי. כאשר אדם יכול למצוא פורקן רגשי ביותר מאשר צורה התנהגותית אחת נוקשה, הוא נחשב לנורמלי. 

מכאן שכולם נורמליים, או לחילופין – כולם מכורים – ההבדל נקבע על סמך מספר הנתיבים ההתנהגותיים שפתוחים בפני אדם.

 
ד"ר אסף אלבז
ד"ר אסף אלבז

פסיכולוג, מתמחה בטיפול משפחתי וזוגי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לעדכונים

רוצה לקבל ממני מייל פעם בשבועיים רק תכנים איכותיים?
כל מה שצריך זה למלא את הפרטים בטופס:

עוד מחשבות

הרשמה לעדכונים

רוצה לקבל ממני מייל פעם בשבועיים רק תכנים איכותיים?
כל מה שצריך זה למלא את הפרטים בטופס: